במהלך 18 שנות עבודתי, הייתי עדה להתפתחות הטכנולוגית ולהשפעת החדשנות הטכנולוגית על המשפט. המשפט מתפתח בצורה איטית יותר מהקצב הטכנולוגי מה שיוצר בעידן הטכנולוגי היום כאוסף חוסר ודאות, חוסר הבנה ואיבוד גבולות - בגלל חוסר רגולציה.
אני זוכרת שפנו אלי נשים שצולמו בעירום במסגרת מערכות יחסים, ולאחר סיום המערכת היחסים נחשפו להפצה של התמונות שלהן כמעשה נקמה ( על סיום הקשר) או סחיטה של בן הזוג לשעבר ולחוק לא היה מענה.
עד שאם השנים נוסף סעיף 10 לחוק למניעת הטרדה מינית – הידוע בכינויי "חוק הסרטונים" הקובע שהפצת תכנים מינים ללא הסכמת המצולמ.ת מהווה הטרדה מינית.
חוקים נוספים בהם ניתן להשתמש במצב של פוגענות ברשת הם: חוק איסור לשון הרע, חוק הגנת הפרטיות, חוק למניעת הטרדה מאיימית ועוד חוקים במסגרת החוק הפלילי. אולם ניתן להשתמש בחוקים הללו רק אחרי הפצת הסרטון ו/או התמונה הפוגענית, כדי לקבל פיצוי ו/או צו להפסקת ההפצה. הנזק שבהפצת הסרטון או התמונה כבר נעשה, ונכון להיום, לאור העובדה שהרשת היא אינסופית, אין לדעת מה עלה בגורלה של תמונה ו/או סרטון שהופץ לרשת
לאור חוסר הלימה בין ההתקדמות הטכנולוגית להתקדמות המשפטית בנושא – כוחו של המשפט במניעת תכנים פוגענים והפצתם מאוד מוגבל.
מה שהבהיר לי, שיש צורך גם בהעלאת מודעות והבנה של ההשלכות המשפטיות הקשורות לשימוש פוגעני ברשת ולחשיפה לתכנים פוגענים.
הפוגענות ברשת, מתרחבת גם לחשיפה לתכנים פוגענים המוגדרים כ:פורנוגרפיה, דברי שטנה, אלימות ואיומים, פגיעה עצמית, הפחדה והטרדה, בריונות, תוכן מיני מפורש, התעללות בבעלי חיים, שימוש בסמים וכדומה. זה מאוד חשוב, כי הדור של היום גדל לתוך העידן הטכנולוגי, פלאפון הפך להיות יצור אורגני שהוא חלק בלתי נפרד ממנו, וכל כך קל להיחשף לתוכן פוגעני ( נרצה או לא נרצה) ופה המשפט לא יכול לעשות כלום, אלא אנחנו עצמנו, לחינוך לאחריות אישית, להבנה של ההשלכות הפסיכולוגיות שיש לחשיפה מוגברת לתכנים פוגענים דרך הרשת. עלינו לשים לעצמנו גבולות ולהיות אחראים.יות לבריאות הנפשית שלנו ע"י הגבלת החשיפה: לא לישון עם הסלולרי לידינו, למצוא פעילות חברתיות שונות מפעילויות ברשת, ליזום מפגשים חברתים ולאסור שימוש בפלאפון במהלכם, בקיצור לשמור על עצמנו.
Commentaires